טוב, אין ברירה חברות, הגיעה העת לדבר על למה העיתון צועק עלינו דברים כמו - ׳גזירות׳, ׳גונבים לך את הפנסיה׳, ו׳הקפאת מדרגות מס׳. זתומרת... וייב של קריאה מודרכת בכותרות מפחידות של העיתונות הכלכלית.
אז ככה - הקדמה:
מלחמה זה דבר שעולה למדינה מלא כסף, וכשאני אומרת ״עולה למדינה״ אני מתכוונת ״עולה לנו״. כאילו ממש לי. ולך. אין דבר כזה ׳כסף של המדינה׳ שלא מגיע, בסופו של דבר, ממני וממך.
ומכיוון שזה עולה מלא כסף, אנחנו נאלצות (כמדינה) ללכת לחפש איפה אפשר לחסוך.
וזה הולך לכאוב, כי זה תמיד יבוא על חשבון סקטור מסוים / קבוצת אוכלוסיה מסוימת / מעמד מסוים.
אז סמוטריץ מגבש איזה כיוון כללי, ואז זורק איזה עצם לעיתונאים כדי להכין את השטח לפני שנכנסים לדיונים ולהחלטות הסופיות, ומי שרוצה לא רק להבהל מהכותרות אלא גם לגבש איזו דעה מושכלת לגביהן, או להבין איך זה משפיע על החיים שלה או מה כדאי לה לעשות - צריכה לשאול את עצמה -
א. מה הכותרת הזו אומרת בתכלס?!
ב. מי הכי נדפק מהמדיניות הזו?
ג. איזו התנהגות המדיניות הזו מעודדת?
(שמה פה רגע בטן של חתול לפני שממשיכות)

אז מה הדיבור עם כל הגזירות האלה? (יש הרבה, נתמקד כרגע באחת)
היה דיבור על צמצום הטבות בפנסיה ובקרן השתלמות
(גלובס - ״משרד האוצר בדרך לגזירות דרמטיות. על הפרק: מיסוי קרנות השתלמות, קיצוץ בפנסיות...״
מעריב - ״גזרות תקציב 2025: באוצר סימנו את חסכונות הפנסיה וקרנות ההשתלמות״
כלכליסט - ״המסר של מיסוי קרנות ההשתלמות: פחות חשוב לחסוך, והסכמים אפשר להפר״)
עכשיו, כמה הבהרות:
כותרות בעיתונים => תמיד צועקות עליך משהו
(אולי די עם זה? יש פה מספיק פאניקה, שחררו אותנו מהטון האפוקליפטי).
פנסיה וקרן השתלמות => חסכונות לטווח בינוני או ארוך, שיש עליהן מלא הטבות
(הטבות שגורמות לזה שמי שחוסכת - משלמת פחות מסים).
צמצום הטבות => היה פטור ממס על חלק מהכספים, ועכשיו יש פטור קטן יותר.
(אף אחד לא גונב לכן את הפנסיה ואף אחד לא מוחק לכן כספים שחסכתן. בשלב הזה לפחות).
מי הכי נדפק מהמדיניות הזו?
א. מי שיש לה / תהיה לה בעתיד קרן השתלמות.
וייב של מעמד ביניים ומעלה שעובדים במקומות סבבה או עצמאים שעשו קצת למידה והבינו שקרן השתלמות זה דבר ממש שווה ויש להם איזה 20k בשנה לחסוך.
ועכשיו אני אגיד את האמת - זו לא האוכלוסיה הכי מסכנה שיש פה. זאת אומרת שאם חייבים לקצץ מאיפשהו - יש היגיון בלקצץ שם.
מצד שני - זו כן אוכלוסיה יצרנית, עובדת, שחוטפת הרבה ׳מכות׳ על אף החשיבות העצומה שלה לזה שהמשק ימשיך לתפקד.
ב. הפנסיונרים של השנים הבאות, שיש להם קצבת פנסיה של יותר מ-10k ש״ח (בערך בערך, חישוב ממש גס).
תזכורת: פנסיונרים מקבלים גם קצבת זקנה של עוד איזה 1,800 ש״ח בחודש.
וייב של קשישים ממעמד בינוני-נמוך ומעלה, שעבדו כל החיים שלהם וחשבו שיהיו להם יותר הטבות על החסכון הזה. כולל גם קשישים עתידיים, כולל גם אותי.
ועכשיו אני אגיד את האמת, והיא שכביכול גם כאן - זו לא האוכלוסיה הכי מסכנה שיש. מדובר על מי שיש לו פנסיה, ושגובה ההכנסות שלו בפרישה עומד על בערך השכר הממוצע במשק (או יותר).
ומה עוד אפשר להגיד על המהלך הזה? (אם אכן יצא לפעול)
אפשר להגיד משהו על איזה מסר המהלך הזה משדר, ואל מי הוא משדר את המסר הזה, ובאיזו תקופה.
צמצום הטבות על חסכון ארוך טווח משדר -
אל תחסכו. העתיד לא חשוב. או - אין פה עתיד.
וכל זה - בתקופה שבאמת במובנים מסוימים מרגיש שאין פה עתיד.
וכל זה - משפיע בעיקר על קבוצת האוכלוסיה שעובדת, משלמת מסים, משרתת במילואים, פיזית נלחמת על המקום הזה. קבוצת אוכלוסיה שבאמת באמת הכרחי שתוכל לדמיין פה עתיד, כדי שישאר פה משהו אחרי שאבק השריפה ישקע.
יש איזו אמרה של כלכלנים, שמשבר הוא דווקא הזדמנות ממש טובה לתקן דברים מהיסוד ולהעביר מהלכים שבימי שגרה לא היו עוברים מבחינה פוליטית.
שמשבר הוא הזדמנות להיפטר מכל מיני עיוותים, בזבוזים ועוולות במערכת הפיננסית. לא חסרים עיוותים כאלה בישראל.
אבל לפי המהלכים שפורסמו - זה כאמור לא ממש הכיוון.
ועכשיו מגיע החלק שבו אני תוהה למה זה רלוונטי שאכתוב על זה, הרי כולנו כבר מסתוכליםבכל כך הרבה רמות ממה שקורה ומהרקבון הפוליטי הזה...
וואלה - לא יודעת למה לכתוב על זה.
אולי כדי שיהיה לכן איזה טיעון אינטליגנטי להגיד בשיחת הסלון הבאה,
אולי כדי שיהיה לכן משהו שנון לכתוב על השלט בהפגנה הבאה,
או כדי שתבינו טיפה יותר איך ההחלטות האלה הולכות להשפיע על החיים שלכן.
ואולי אני כותבת את זה כדי לא לאבד קשר עם מה שמגיע לנו כעם, כדי לא לאבד קשר עם הרעיון שהמקום הזה יכול היה להיות מנוהל אחרת, בטח ובטח שברמה הפוליטית והבטחונית, אבל גם ביום-יום, בכמה מס אנחנו משלמים ובאיך החיים שלנו ייראו כשנזדקן פה.
או... אולי... זה סתם תירוץ כדי לפרסם תמונה של בטן של חתול. (זה בטח לא יכול להזיק בתקופה הזו).
Comments